odot shealot shmot mekorot hebetim tipul tekes mazal

    

מהלך הטקס

טקס הברית נערך ביום השמיני ללידת בן זכר (ואפילו בשבת, בחגים וביום הכיפורים). נוהגים לעורכו בשעות הבוקר (אפשר עד שקיעת החמה, ברוב עם, בליווי סעודה חגיגית. אפשר לקיים את הטקס בכל מקום – באולם שמחות או בבית, ויש הנוהגים לקיימו בבית הכנסת, לאחר תפילת שחרית. שיקולים הנוגעים לנוחותם של ההורים והאורחים אינם יכולים לדחות את הברית ליום אחר, אולם שיקולים רפואיים מחייבים (גם על פי ההלכה), לדחות את הברית ככל שנדרש. הסיבות הרפואיות המקובלות לדחייה הן מחלת הצהבת, הנפוצה אצל תינוקות רכים, ומשקל לידה נמוך במיוחד (בד"כ מתחת ל – 2,500 גרם)

מה צריך להכין לברית ?

 

בטקס  עצמו

אמו של התינוק מכניסה אותו אל מקום הטקס. נוהגים לכבד קרובים וידידים (בד"כ זוגות שעוד אינם הורים) בתפקיד ה'קוואטר', היינו - בנשיאת התינוק והעברתו מאמו אל אביו. האב, הסנדק והמוהל מגיעים אל ה'במה' עליה נערך הטקס כבר בהתחלה. על האב והסנדק להתעטף בטלית  (יש שמניחים גם תפילין) ואז אני המוהל, אקרא ל'קוואטרים' כדי להביא את התינוק, והם ייקחו אותו מאמו, שוכב על גבי כרית מקושטת, ויעבירוהו אל האב.  

החלק הראשון של הטקס מורכב מאמירת פסוקים רבים, רובם מתוך מזמורי תהלים. חלק מן הפסוקים אומר המוהל, חלקם אומר אב התינוק, וחלקם אומר הקהל. אין הכרח לומר את הפסוקים בניגון של תפילה, ומי שנוח לו יותר בכך יכול להקריאם ללא ניגון. לאמא אין תפקיד רשמי במהלך הטקס, והרבה אמהות, שהעמידה הקרובה ל'במה' קשה להן מעדיפות לעמוד רחוק יותר, בתוך הקהל.  

הפסוקים הראשונים נאמרים בזמן הבאתו של הילד, פסוקים נוספים נאמרים כאשר האב נושא את הילד (על הכרית) בידיו. אח"כ יונח הילד (על הכרית) על ברכיו של הסנדק היושב על "כסא של אליהו", ותוך כדי אמירת הפסוקים הבאים, יתחיל המוהל לטפל בתינוק השוכב על ברכי הסנדק, יפשיט אותו מבגדיו התחתונים, יעטוף אותו בחיתול בד, ויכין אותו לקראת הברית. להורים המודאגים: ייתכן כי התינוק יבכה כבר בשלב הזה, בשל אי הנוחות שגורמת לו ההפשטה והטיפול, אבל אין זה שונה מכל הפשטה והחתלה אחרת שאתם עושים לו בבית, ובוודאי שהדבר לא כרוך בכאב. המוהל מברך ברכה אחת ('על המילה') ואז אבי הבן מברך שתי ברכות ('להכניסו לבריתו של אברהם אבינו' וברכת 'שהחיינו'). לפי מנהג עדות מזרח, אבי הבן מברך להכניסו' לפני שהוא מניח את בנו על ברכי הסנדק, אז המוהל מברך ואח"כ האבא מברך 'שהחיינו' .

בתום ביצוע הברית, המקדש (בד"כ הרב או המוהל) נותנים לילד הרך את שמו ומברך אותו. יש נוהגים לקיים ברכת כוהנים.

פרטי הכיבודים

סדר

שם הכיבוד

הערות

אשכנז/ספרד

1.  

מגישות

בד"כ סבתות, חברות טובות, אחיות

א/ס

2.  

קוואטר

זוג נשוי (סגולה להביא ילדים)

א

3. 

אבי הבן

אומר פסוקים של הטקס

א/ס

4. 

אל כסא של אליהו

מניח בכסא של אליהו

א/ס

5.   

מהכסא של אליהו

לוקח אותו מהכסא של אליהו

א

6.  

סנדק

תופס את התינוק בשעת הברית

א/ס

7.  

סנדק שני (עמידה לברכות)

תופס את התינוק בשעת הברכות

א

8. 

אמירות הברכות

בד"כ הרב או המוהל אומרים

א/ס

9. 

קריאת השם

בד"כ לא מחלקים 8 & 9 לשני תפקידים

א/ס

!.רצוי לרשום את שמות המכובדים על נייר כדי שאוכל להכריז עליהם - וגם כדי שלא תשכחו משהו ח"ו

אחרי הברית אסביר מיד להורים בנחת כיצד לטפל ברך הנימול, ובמיוחד ועל מה יש לשים לב. במידה והתינוק רוצה לאכול, אימא תניק אותו מיד, ואחרי כ-10 איתן את ההסבר. ביום למחרת, אגיע לבית כדי להוריד את התחבושת.

 

 נוסח אשכנז המלא
[תחילת הברית עם הבאתו של הילד אל ה'במה':]

הקהל:           "ברוך הבא"
המוהל:          "אשרי תבחר ותקרב ישכן חצריך"
הקהל:           "נשבעה בטוב ביתך, קדש היכלך".

[האב, עטוף בטלית, מקבל את התינוק (על הכרית) לידיו, ואומר והקהל חוזר אחריו (מתהלים קלז)

האב:    (בשקט) "אם אשכחך ירושלם, תשכח ימיני. תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי".
            "שמע ישראל ה' אלהינו, ה' אחד".
            "ה' מלך, ה' מלך, ה' ימלך לעולם ועד"..
            "ה' מלך, ה' מלך, ה' ימלך לעולם ועד"..
            "אנא ה' הושיעה נא".
  (פעמיים)
            "אנא ה' הצליחה נא"  
(פעמיים)

[הסנדק, עטוף בטלית, מתיישב על "כסא של אליהו", ומתכונן לקבל לידיו את התינוק. מניחים את התינוק (על הכרית), על ברכיו של הסנדק. הסנדק הוא בד"כ אחד הגברים המבוגרים במשפחה:

המוהל: זה הכסא של אליהו הנביא זכור לטוב.לישועתך קויתי ה' שברתי לישועתך ה', ומצוותיך עשיתי אליהו מלאך הברית, הנה שלך לפניך. עמד על ימיני וסמכני. שש אנכי על אמרתך, כמוצא שלל רב. שלום רב לאהבי תורתך, ואין למו מכשול אשרי תבחר ותקרב ישכן חצריך,נשבעה בטוב ביתך קדש היכלך.

[זה הזמן לביצוע מעשה הברית עצמו. (כיוון שחובת ביצוע הברית מוטלת למעשה על אביו של הילד, יש הנוהגים כי האב ממנה את המוהל במלים מפורשות להיות לו לשליח למילת בנו. כאשר מסיים המוהל להכין את הילד לקראת הברית, הוא מברך:] 

המוהל:      "ברוך אתה ה', אלוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וצונו על המילה".

[כאן מל המוהל את התינוק. בד"כ יבכה התינוק לרגע קצר, ויירגע מיד. המוהל עוזר לתינוק להתאושש בכך שייתן לו למצוץ אצבע, מוצץ או מעט יין. על האב לברך מיד לאחר ביצוע המילה הברכות האלה:] 

האב:   "ברוך אתה ה', אלוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וצונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו."
           "ברוך את ה', אלוהינו מלך העולם, שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה. כשם שנכנס לברית, כן יכנס לתורה, ולחפה ולמעשים טובים."

 [את הברכות הבאות יכול להגיד המוהל, ויכול לומר אחד מן המוזמנים, שרוצים לחלוק לו כבוד. אפשר לחלק את הקטעים לשניים, כאשר מוזמן אחד אומר את הקטע הראשון  (ברכות על הגפן ועל הברית, ומוזמן אחר אומר את הקטע השני (ברכות לילד וקריאתו בשם).] 

המברך [מחזיק בידו כוס יין]:
           "ברוך את ה', אלהינו מלך העולם, בורא פרי הגפן."

           "ברוך אתה ה', אלהינו מלך העולם, אשר קדש ידיד מבטן, וחק בשארו שם,וצאצאיו חתם באות ברית קדש.על כן בשכר זו, אל חי חלקנו צורנו צוה להציל ידידות זרע קדש שארנו משחת.למען בריתו אשר שם בבשרנו. ברוך אתה ה' כורת הברית.אלהינו ואלהי אבותינו, קים את הילד הזה לאביו ולאמו, ויקרא שמו בישראל פלוני בן פלוני
[כאן אומרים את השם שבחרתם לילדכם, ואת שם אביו]. ישמח האב ביוצא חלציו ותגל אמו בפרי בטנה. ככתוב: "ישמח אביך ואמך, ותגל יולדתך ונאמר: "ואעבר עליך וארעך מתבוססת בדמי, ואמר לך בדמיך חיי, ואמר לך בדמייך חיי. ונאמר: "זכר לעולם בריתו, דבר צוה לאלף דור. אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק. ויעמידה ליעקב לחק, לישראל ברית עולם". ונאמר: "וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים, כאשר צוה אתו אלהים". הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו.הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו.    פלוני בן פלוני פלוני בן פלוני [יש לומר את שם הילד ושם אביו] זה הקטן גדול יהיה. כשם שנכנס לברית, כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים".
 
[ואומרים קדיש]

 אם התינוק: יכולה ברכת הגומל
                  "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם הגומל לחייבים טובות, שגמלני כל טוב".
הקהל:           "אמן. מי שגמלך כל טוב, הוא יגמלך כל טוב, סלה".

 סוף הטקס

 

 נוסח ספרד המלא
[תחילת הברית עם הבאתו של הילד אל ה'במה':]

הקהל:           "ברוך הבא בשם יהוה"

[האב, עטוף בטלית, מקבל את התינוק (על הכרית) לידיו, ואומר והקהל חוזר אחריו (מתהלים קלז)

האב:    (בשקט) "אם אשכחך ירושלם, תשכח ימיני. תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי".
            "שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל אשרי תבחר ותקרב ישכן חצריך".
הקהל: "נשבעה בטוב ביתך, קדש היכלך"

            "שמע ישראל ה' אלהינו, ה' אחד".
            "ה' מלך, ה' מלך, ה' ימלך לעולם ועד"
 (פעמיים)
            "אנא ה' הושיעה נא".
  (פעמיים)
            "אנא ה' הצליחה נא"  
(פעמיים)

האב:   "ברוך אתה ה', אלוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וצונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו."
הקהל
: "אמן. כשם שהכנסתו לברית כך תזכה להכניסהו לתורה ולמצוות ולחופה ולמעשים טובים."

[הסנדק, עטוף בטלית, מתיישב על "כסא של אליהו", ומתכונן לקבל לידיו את התינוק. מניחים את התינוק (על הכרית), על ברכיו של הסנדק. הסנדק הוא בד"כ אחד הגברים המבוגרים במשפחה:

המוהל: זה הכסא של אליהו הנביא זכור לטוב."

[זה הזמן לביצוע מעשה הברית עצמו. (כיוון שחובת ביצוע הברית מוטלת למעשה על אביו של הילד, יש הנוהגים כי האב ממנה את המוהל במלים מפורשות להיות לו לשליח למילת בנו. כאשר מסיים המוהל להכין את הילד לקראת הברית, הוא מברך:] 

המוהל:      "ברוך אתה ה', אלוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וצונו על המילה".

[כאן מל המוהל את התינוק. בד"כ יבכה התינוק לרגע קצר, ויירגע מיד. המוהל עוזר לתינוק להתאושש בכך שייתן לו למצוץ אצבע, מוצץ או מעט יין. על האב לברך מיד לאחר ביצוע המילה הברכות האלה:] 

האב:  "ברוך את ה', אלוהינו מלך העולם, שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה. כשם שנכנס לברית, כן יכנס לתורה, ולחפה ולמעשים טובים."

 [את הברכות הבאות יכול להגיד המוהל, ויכול לומר אחד מן המוזמנים, שרוצים לחלוק לו כבוד. אפשר לחלק את הקטעים לשניים, כאשר מוזמן אחד אומר את הקטע הראשון  (ברכות על הגפן ועל הברית, ומוזמן אחר אומר את הקטע השני (ברכות לילד וקריאתו בשם).] 

המברך
         
 
[מחזיק בידו כוס יין] "ברוך את ה', אלהינו מלך העולם, בורא פרי הגפן.
           [מחזיק בידו ענף הדס ריחני]: "ברוך אתה ה', אלהינו מלך העולם בורא עצי שמים."

          "ברוך א
תה ה', אלהינו מלך העולם, אשר קדש ידיד מבטן, וחק בשארו שם,וצאצאיו חתם באות ברית קדש.על כן בשכר זו, אל חי חלקנו צורנו צוה להציל ידידות זרע קדש שארנו משחת.למען בריתו אשר שם בבשרנו. ברוך אתה ה' כורת הברית.אלהינו ואלהי אבותינו, קים את הילד הזה לאביו ולאמו, ויקרא שמו בישראל פלוני בן פלוני
[כאן אומרים את השם שבחרתם לילדכם, ואת שם אביו]. ישמח האב ביוצא חלציו ותגל אמו בפרי בטנה. ככתוב: "ישמח אביך ואמך, ותגל יולדתך ונאמר: "ואעבר עליך וארעך מתבוססת בדמי, ואמר לך בדמיך חיי, ואמר לך בדמייך חיי. ונאמר: "זכר לעולם בריתו, דבר צוה לאלף דור. אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק. ויעמידה ליעקב לחק, לישראל ברית עולם". ונאמר: "וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים, כאשר צוה אתו אלהים". הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו.הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו.    פלוני בן פלוני פלוני בן פלוני [יש לומר את שם הילד ושם אביו] זה הקטן גדול יהיה. כשם שנכנס לברית, כן יכנס לתורה ולחופה ולמצוות ולמעשים טובים".
 
[ואומרים קדיש]

 אם התינוק: יכולה ברכת הגומל
                   "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם הגומל לחייבים טובות, שגמלני כל טוב".
הקהל:           "אמן. מי שגמלך כל טוב, הוא יגמלך כל טוב, סלה".

 סוף הטקס